דלג לתוכן הראשי
מערכת חיסונית

אסטרגלוס: צמח מרפא עתיק בעל תכונות בריאותיות מגוונות

אסטרגלוס (Astragalus membranaceus) הוא צמח מרפא עתיק מהרפואה הסינית המסורתית, שנחקר בשנים האחרונות בהקשר של טלומרים ומערכת החיסון. מחקר מעבדתי מ-2020 דיווח על הארכת טלומרים תלוית-טלומראז בתאים בתרבית מכ-72 אחוז מהתורמים, אך מדובר בתאים במבחנה ולא בבני אדם. הראיות להשפעה בבני אדם עדיין חלשות ולא עקביות.

⏱️1 דקות קריאה ✍️Reverse Aging 👁️765 צפיות

אסטרגלוס (Astragalus membranaceus) הוא צמח מרפא עתיק, מהבולטים ברפואה הסינית המסורתית, שבה משתמשים בשורש שלו זה מאות שנים לחיזוק הגוף ולתמיכה במערכת החיסון.
בשנים האחרונות גבר העניין המדעי בצמח, בעיקר בהקשר של מחקרי הזדקנות וטלומרים, אך חשוב להבחין בין ממצאים מבוססים לבין הבטחות שיווקיות מוגזמות.

מה הם טלומרים ולמה הם חשובים:

טלומרים הם מבנים דמויי כובע המגינים על קצות הכרומוזומים.
אורכם מתקצר עם כל חלוקת תא, וקיצור זה קשור להזדקנות ולמחלות הקשורות לגיל.
אחת הסיבות לעניין באסטרגלוס היא ההשערה כי מרכיבים מסוימים בו עשויים להשפיע על פעילות האנזים טלומראז, שתפקידו לתחזק את אורך הטלומרים.

מה מצא המחקר במעבדה:

מחקר מעבדתי שפורסם בכתב העת Biomedicines בשנת 2020 בדק תמצית שורש מרובת-רכיבים של אסטרגלוס על לימפוציטים (תאי דם לבנים) בעלי טלומרים קצרים, שנלקחו מ-18 תורמים בריאים.
התאים נחשפו במבחנה למנה בודדת בריכוז של מיקרוגרם אחד למיליליטר במשך שלושה ימים.
החוקרים דיווחו על הארכת טלומרים מובהקת בכ-72 אחוז מדגימות התורמים (13 מתוך 18), ועל ירידה בשיעור התאים בעלי הטלומרים הקצרים מאוד.
ההארכה נמצאה תלוית-טלומראז, כלומר היא קשורה לפעילות האנזים.
חשוב להדגיש: מדובר בתאים בתרבית במעבדה (in vitro), ולא בבני אדם. המחקר לא בדק הארכת אורך חיים של תאים או של בני אדם, ולא בדק הגנה מפני רדיקלים חופשיים.

מה עדיין לא הוכח בבני אדם:

ההבדל בין מבחנה לבין גוף חי הוא מהותי.
הראיות לכך שמפעילי טלומראז המבוססים על אסטרגלוס (כמו התוסף TA-65 ומולקולת הציקלואסטרגנול) אכן מאריכים טלומרים בבני אדם הן חלשות ולא עקביות.
בחלק מהמחקרים שדיווחו על הארכת טלומרים בבני אדם, ייתכן שמדובר בשינוי בהרכב תאי החיסון (יותר תאים צעירים בעלי טלומרים ארוכים מטבעם) ולא בהפעלה ישירה של טלומראז.
בנוסף, קיים חשש תיאורטי שהפעלת טלומראז עלולה לתרום לתהליכים סרטניים, ובטיחות השימוש לטווח ארוך אינה ידועה.
לכן נכון להתייחס לאסטרגלוס כאל צמח מסורתי מעניין למחקר, ולא כאל תוסף אנטי-אייג'ינג מוכח.

מרכיבים פעילים:

  • פלבנואידים: נוגדי חמצון התומכים בתפקוד תקין של התאים.
  • פוליסכרידים: מרכיבים שנחקרים בהקשר של ויסות מערכת החיסון.
  • ספונינים: ובהם ציקלואסטרגנול, המולקולה שזכתה לעניין מחקרי בהקשר הטלומרי.

שימושים מסורתיים ותחומי מחקר:

  • תמיכה במערכת החיסון: השימוש המסורתי המרכזי באסטרגלוס; הצמח נחקר בהקשר של ויסות תגובות חיסוניות.
  • צמח אדפטוגני: ברפואה הסינית המסורתית נחשב לצמח התומך בהתמודדות הגוף עם עומס ומתח.
  • בריאות הלב וכלי הדם: נחקר במחקרים מקדימים, אך אין ראיות מספקות לקביעה שהוא מפחית לחץ דם, כולסטרול או טריגליצרידים בבני אדם.
  • חילוף חומרים וסוכר: נושא למחקר ראשוני בלבד; אין לראות בו אמצעי לוויסות סוכר בדם או למניעת סוכרת.

חשוב לדעת: אסטרגלוס עלול להשפיע על מערכת החיסון ולכן מי שנוטל תרופות מדכאות חיסון, סובל ממחלה אוטואימונית, נוטל תרופות נוספות, בהריון או בהנקה, מומלץ שיתייעץ עם רופא לפני נטילתו. המידע כאן הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הפניות:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7168059/

https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5178008/

💬 תגובות (0)

כדי להגיב צריך חשבון. כתבו את התגובה ולחצו פרסם, ותועברו להרשמה מהירה. התגובה תישמר ותפורסם לאחר אישור.

היו הראשונים להגיב על המאמר.

נהניתם מהאתר? ספרו לחברים 🙌 לא נהניתם? ספרו לנו ונשתפר 💬

💬 ספרו לנו